Ma’ayan Sands written in Jerusalem,
August 17, 2014
(For those of you who don’t read Hebrew,
don’t fret. I’ve translated it below.)
חדש ימינו כקדם איכה ה:כא
כאשר הייתי צעירה התבלבלתי לפעמים עם המילים האלו: האם הם
קדש ימינו או חדש ימינו? שניהם לא הרגישו לי נכון- אבל זה נושא לזמן אחר.
לאחרונה אני חושבת על קדושה-האמת היא שיש קדושה ליום יום,
כל יום, אבל אנו לא רואים אותה. אנו מחפשים משהו רוחני, משהו קדוש. תכליתנו להיות
משהו גדול. זאת הבעיה. יש קדושה בכל מקום אבל לא רואים אותה. האמת היא שלא מסתכלים
במקומות נכונים.
לפני שנסעתי לארץ עם בעלי, אכלנו ארוחת ערב במסעדה. אחרי שסיימנו לאכול המלצר שאל אותי אם רוצה
לקחת דוגי בג הביתה. אמרתי לא כי אתחיל נסיעה גדולה בעוד כמה ימים ולא רציתי שזה
יהיה במקרר. הוא שאל לאן אני נוסעת, ועניתי ישראל, והוא הלך. לפתע המנהל הגיע מולנו. הוא אמר לי "המלצר
שלי אמר לי שאת נוסעת לישראל. ארוחת הערב שלך עלי". הייתי מופתעת!
רציתי לדעת למה. על מה הוא
חושב-אבל הבנתי שהשם היה במקום הזה. ראיתי את הקדושה לפני.
היינו בעלי ואני בארץ שבוע. מונית באה עם אחד מהשכנים. אמרתי
לנהג שבעלי צריך לנסע לשדה תעופה ביום ראשון הבא. האם הוא יכול להסיע אותו? כמה זה
יעלה? וכולי. הוא נתן לי את כרטיסו ואמר
"בוודאי. באזה שעה?" והוא הוסיף שאם
יהיו עוד אנשים, המחיר יהיה יותר נמוך. ביום
ראשון בבוקר בעלי צלצל לנהג אבל הוא היה כבר פה.
התחבקתי עם בעלי, בכתי והם נסעו. אחרי שעה בעלי התקשר אלי וספר לי על הוויכוח
שלהם. הנהג היה נעים מאוד, הוא איש ארמני ונוצרי. דתו מאוד חשובה לו והוא מאוד אקטיבי
בכנסיה שלו. הנהג לא הבין למה אני עוזבת בעלי וכל המשפחה ללמוד שנה בארץ כדי להיות
רב. בעלי לא זוכר בדיוק מה שהוא אמר לו אבל
אחרי כמה דקות הנהג עצר ברחוב, הסתובב ואמר לו:
"אתה אח שלי. אם יש דבר שאני
יכול לעשות בשביל אשתך, תגיד לה להתקשר אלי.
אני אעשה כל מה שהיא צריכה.
עוד פעם דקה מלאה בקדושה. הסתכלתי וראיתי אותה.
כן, יש שנאה בעולם. יש כל מיני סכנות. זה המסע, הנסיעה שלנו. אבל הנשמה שהשם נתנ לכל בן אדם טהורה היא. העיקר הוא לזכור שכולנו נבראנו בצלם אלוקים, יש
בכל אחד נצוץ של השם. יש גם קדושה בכל
מקום-אילו היינו יכולים לראות אותה. זאת
היא העבודה שלנו, ההזדמנות שלנו והזכות יתר של כל בן אדם. מתפללת להשם גם לחדש וגם
לקדש ימינו הקרובים ולעולם.
“Renew our days as (they were) before” Lamentations
5:21
When I was young and I said these words
from the prayerbook, I often felt confused: was it “Kadesh yamainu”, make our
days holy as they were before, or was it “chadesh yamainu”, renew our days as
they were before? Neither one felt right
(true) to me. But this is a subject for
another time.
Recently, I’ve been thinking about
holiness. The truth is that there is
holiness (in our world) every day, but we don’t see it. We are looking for something spiritual,
something holy-and we expect that it will be something big! That is the problem. There is holiness everywhere (but it isn’t
what we expect) and we don’t see it. The
truth is that we are not looking in the right places.
The Saturday night before I travelled to
Israel with my husband we went to a restaurant to have dinner. (It was in the middle of “the war”.) After we had finished eating, the server came
and asked me if I wanted to take a doggie bag home with my left overs. I said “no”, that I would be beginning a big
journey in just a few days and I didn’t want the food to remain in the refrigerator. He asked where I would be travelling and I
answered “Israel” and he left. Suddenly,
the manager of the restaurant was standing in front of us at our table. He said to me “The waiter told me that you
will travel to Israel. Your dinner is on
me!” I was amazed! I wanted to know why; what was he thinking. What I understood was that God was in that
place. I saw holiness right there in
front of me.
We were in Israel for one week. A taxi driver dropped off one of my neighbors. I told the driver that my husband would need
to go to the airport on the coming Sunday.
Would he be able to take him? How
much would it cost? And so forth. He
gave me his card and said “Of course.
What time?” He added that if he
was able to get more than one passenger, the price would be less. On Sunday morning (when the time had arrived)
my husband called the cab driver. He was
already here! We hugged, I cried and off
they went. After an hour my husband
called me on my phone and told me about the discussion they had had. The driver is very nice, he said. He is Armenian and a Christian. His religion is very important to him and he
is very active in his church. He told me
that the driver couldn’t understand why I would leave my husband and all my
family to learn for a year in Israel, in order to become a rabbi. My husband did not remember exactly what he
had said to the driver but after a few minutes, he stopped by the side of the
road, he turned around and he said to my husband: “You are my brother. Tell your wife to call me if there is
anything I can do for her. I will do anything that she needs. Again, a moment full of holiness. I looked and I saw it.
Yes, there is hatred in the world. There are all kinds of danger. This is our journey, our experience. But the soul that God gave each human being,
that soul is pure. The crucial thing is
to remember that all of us, each of us, was created in the image of God. In each of us there is a spark of the
divine. And there is also holiness
everywhere-if only we were able to see it.
For each human being, that is our work, our service, our opportunity and
our privilege. I pray that God with both
renew and make these days, our days, holy, soon and forever.
No comments:
Post a Comment